מערכת נט המשפט היא הפלטפורמה הדיגיטלית המרכזית של הרשות השופטת בישראל. היא נועדה לייעל ולפשט את ההליכים המשפטיים על ידי מתן אפשרות לעורכי דין, בעלי דין והציבור הרחב לבצע פעולות שונות מרחוק. המערכת מאפשרת הגשת וקבלת מסמכים, עיון בתיקים, מעקב אחר דיונים ופסקי דין, וביצוע תשלומים, ובכך מייעלת את הקשר עם בתי המשפט ובתי הדין לעבודה.
סמכויות מפקח בנייה מטעם העירייה הן נרחבות ונועדו להבטיח את קיום חוק התכנון והבנייה, את תנאי היתרי הבנייה ואת בטיחות הציבור.
בין הסמכויות העיקריות ניתן למנות:
כניסה למקרקעין: מפקח בנייה רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק התכנון והבנייה. במידה והמקום משמש למגורים, הכניסה תהיה בהתאם להוראות החוק ולעיתים אף דורשת צו בית משפט.
ועדי בתים ובעלי דירות רשאים להגיש תביעות לגבי סכסוכים בבית המשותף אל הלשכה האזורית של המפקח על רישום המקרקעין
ניתן לערער על החלטת המפקח לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף
הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה
למידע רשמי ראו אתר משרד המשפטים - הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
עבודה בשחור היא עבירה פלילית בישראל, הכוללת העלמת הכנסות ואי דיווח לרשויות המס ולביטוח לאומי. למרות שזה עשוי להיראות מפתה בטווח הקצר, לעבודה בשחור יש השלכות חמורות:
עבור המעסיק: אי יכולת להכיר בהוצאות שכר, קנסות גבוהים, אישומים פליליים, פגיעה במוניטין ואף סגירת העסק.
סיכום התקנת מצלמות ברכוש משותף היא סוגיה מורכבת התלויה במכלול שיקולים.
מהפסיקה עולה כי:
• התקנת מצלמות אינה נחשבת באופן אוטומטי לשימוש סביר ברכוש המשותף.
• יש צורך בהסכמת כל בעלי הדירות.
• מיקום המצלמות והיקף הצילום צריכים להימנע מפגיעה בפרטיות.
אסור להפעיל באזור מגורים זיקוקי דינור, חזיזים, נפצים ודומיהם שמכילים חומרים נפיצים ושגורמים לרעש (ניתן להפעילם במרחק שעולה על 1,000 מטר מאזור המגורים, בין השעות 7:00 ל-22:00).
מהן חובותיו של בעל מאגר מידע?
חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של חובות ומגבלות החלות על בעל מאגר מידע במטרה להגן על פרטיותם של האנשים שמידע אודותיהם קיים בו. כך, מחויב בעל המאגר לעשות שימוש במידע רק למטרה שלשמה הוא נמסר, לאבטח את המידע כראוי ועוד.
חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981
ביום כ׳ באב התשפ״ה (14 באוגוסט 2025) יכנס לתוקף תיקון מס׳ 13 לחוק; לנוסח החוק לאחר כניסת התיקון לתוקף ראו חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (תיקון מס׳ 13).
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את הזכות לפרטיות בישראל. החוק מקיף את כל תחומי הגנת הפרטיות, ונוגע לתחומי משפט שונים. הוא מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת.
מאגרי המים נמצאים בחשיפה גבוהה לזיהום רב וללכלוכים החודרים למאגרים שלהם.
חיטוי מאגר המים והתמדה בניקוי מחיידקים ולכלוכים נדרשים בכל הבניינים בהם מותקן מאגר מים.
תקנות משרד הבריאות (תקן ישראלי 1525) מציינים כי מאגר המים המשמש לפעילות של כיבוי אש ולשתיה מחוייבים בחיטוי ובניקוי פעם בשנה.
החובה לשלם מיסי ועד אינה תלויה בשאלה האם הדירה ריקה או האם הדירה ראויה למגורים. החובה לשלם מיסי ועד היא קוגנטית ואין הוראה הפוטרת מתשלום דמי וועד הבית לדירה ריקה או שאינה ראויה למגורים.
לעתים ישנם אביזרים בבניין המשרתים מספר מועט של דירות, לפי סעיף 52 בחוק המקרקעין, שטח משותף יחשב כזה, שמשמש את רוב בעלי הדירות, אז צינורות שמותקנות לדירות מסויימות, כמו צינור ניקוז גינה המחובר מתקרת
אין מחובתו של בעל דירה, להשתתף בהוצאה שהוצאה שלא לצורך אחת המטרות המנויות בחוק המקרקעין אלא-אם-כן נתן את הסכמתו לכך. נעיר כי מקור החובה לשאת בדמי הניהול נובעת גם מעצם היות בעל דירה בעלים של הנכס, שהרי דמי ניהול מהווים למעשה השתתפות בעל דירה בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהולו של הרכוש המשותף בבית משותף.
לא חייבים לגמוא קילומטרים רבים על מנת להגיע לבית הכנסת הקרוב למקום מגוריכם - אפשר להקים אחד ממש בתוך הבית שבו אתם חיים. אבל מה עושים כשהשכנים מתנגדים להתכנסות הזו בבניין שלהם ומסרבים לתת לה את אישורם?
השאלה שצריכה להישאל היא לא "האם מותר לי לעשן על פי חוק?", אלא "האם אורח החיים שלי לא פוגע בצורה מסוימת בשכנים שלי והאם יש לי דרך למנוע את הפגיעה הזו?".
האם מתקיימים יחסי עבודה, בין ועד הבית לפועל הניקיון בבניין?
פסק בית הדין על פי יסוד המבחן המעורב הכולל את מבחן ההשתלבות על שני פניו, הפן החיובי והפן השלילי ועל יסוד מבחני העזר, כי התובע השתלב בעבודתו באופן אינטגראלי ורציף לאורך זמן;
בני משפחתו החליפו אותו בזמן היעדרותו;
לתובע הייתה תלות כלכלית בנציגות המשותפת והתובע עבד שנים ארוכות בבניין.
הגישה לחומר המצולם תהייה רק למורשה מוסכם, אשר יידרש לעיין בחומרים תוך הקפדה על רישום מסודר של כל פעולה ופעולה, כנדרש בחוק אבטחת המידע סעיף 21 (4) 11(א).
בנוסף, יש לרשום נוהל ברור לצפייה בתמונות, כך שהמצלמות לא ישמשו למעקב אחר דיירים, והשימוש בתמונות ייעשה רק במקרים מוצדקים של גרימת נזק לרכוש.
סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין.
המפקח על רישום המקרקעין הינו גורם שיפוטי לענייני נדל"ן ומגורים, מעמדו זהה לזה של שופט בית משפט השלום.
למפקח על רישום המקרקעין ישנה סמכות לדון בסכסוכים שבין בעלי דירות בבניינים משותפים.
יכולים להיות כל מיני סכסוכים בין בעלי דירות, להלן מספר דוגמאות:
הסמכות הייחודית שהוקנתה למפקח לדון במחלוקות בין בעלי הדירות מאפשרת מצד אחד להכריע במחלוקות במהירות, ביעילות ובמקצועיות.
אולם, מאידך היא יוצרת מחלוקות ביחס לסמכות העניינית לדון בסכסוכים, לפיצול הליכים ולחוסר בהירות.
לעיתים בעלי דירות שחולקים בית משותף נקלעים לסכסוך בגין הזנחה, פגיעה בשטח המשותף, השתתפות לא שוויונית בהוצאות הבית וכן הלאה.
על מנת לפתור את הסכסוך, צד יכול לתבוע צו עשה המפקח על הבתים המשותפים, ובכך לערב גוף שיפוטי המוסמך להכריע בסכסוכים אלו.
המפקח על רישום המקרקעין הוא גורם שיפוטי בעל סמכויות דומות לשופט בית משפט השלום (כפי שקבוע בסעיף 74 לחוק המקרקעין). יחד עם זאת, המפקח לא לא יכול לדון בכל התביעות בהן יכול לדון שופט בית משפט השלום.
אם תוגש למפקח על רישום המקרקעין תביעה אזרחית שתכלול עילות נזיקיות בה אין לו סמכות להכריע, ניתן יהיה להגיש בקשה לסילוק על הסף עקב חוסר סמכות עניינית, ולהוביל לדחייתה של התביעה במהרה.
ועד בית בבניין משותף אחראי לניהולו של הבניין המשותף. נציגות ועד הבית יכולה להגיש תביעה נגד דייר (לדוגמה במקרה בו דייר לא משלם את דמי ועד הבית – תשלום שהדייר חייב לשלם גם אם יש לו טענות נגד ועד הבית) אך ישנם מקרים בהם דייר יכול גם להגיש תביעה נגד ועד בית, והסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות.
מדי פעם אנו שומעים שועד הבית נתבע ע"י אחד הדיירים ולפעמים ע"י אנשים שנפגעו מדברים שקרו בבניין המשותף, אבל מעבר לכך לעתים הבניין המשותף נפגע מנותני השירות או אפילו הקבלן בעצמו, ואז ועד הבית צריך ייעוץ משפטי, כך שבכללי ניתן לחלק את הצורך המשפטי של ועד הבית לשלוש סוגים עיקריים:
דוגמאות כתבי בית דין בנושא מקרקעין:
חוק המקרקעין מחייב השתתפות בהוצאות הדרושות “להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף, ולהבטחת השירותים המחוייבים על-פי דין, או המקובלים על-פי הנוהג” {ראה סעיף 58(א) לחוק המקרקעין; תא”מ (שלום פ”ת) 11988-04-11 ווטאירפול הנדסה בע”מ נ’ מ.י. הדס ניהול, יעוץ ואחזקת מבנים בע”מ, תק-של 2011(2), 136249, 136250 (2011)}.
בעוד שהמדינה מעודדת שימוש בכלי רכב חשמליים, התשתית החוקית לא מוכנה להתמודד עם ההשלכות.
יותר ויותר אנשים מגלים שהם יכולים להסתפק בדירה קטנה יותר, אם בסופו של דבר זה מוריד את הוצאות השכירות והשימוש. דבר שמעודד את תופעת פיצול הדירות.
פיצול דירה משמעו לקחת נכס אחד ולחלק אותו למספר שוכרים.
על פניו נשמע אידיאלי – השכירות נמוכה במעט וגם המשכיר מרוויח פעמיים. אך ישנו גם צד אפל לתופעה, הוא עשוי לפגוע בשאר דיירי הבניין. לכן הדירות המפוצלות, ברובן, אינן חוקיות.
האם זה חוקי לפצל דירות?
והאם יש לזה השפעה על ההשתתפות בתחזוקת הבניין?
בבית המשותף החלה נכונות של בעלי הדירות ו/או הנציגות להתקין מצלמות אבטחה, מתוך רצון להגן על רכושם הפרטי ו/או המשותף ולדאוג לביטחונם.
סוגיית מצלמות האבטחה מעלה מספר רב שאלות וברצוננו לסקור ולו בקצרה, מספר סוגיות בהקשר זה וזאת בסיוע של פסיקה עדכנית.
מה עושה את ניהול הבניין המשותף למשימה כל כך מעיקה ומורכבת?
למה הדיירים לא ששים לנהל את הרכוש המשותף שלהם? והאם בסופו של דבר ישתלטו על התחום חברות ניהול בגלל המורכבות של העניין וחוסר הרצון של הדיירים להתנדב לעשות את המשימה הזאת.
בתקופה האחרונה יותר ויותר בתים משותפים רוצים להתקין מצלמות אבטחה, כנראה שמעבר לביטחון המדומה שהם נותנים, הם מאפשר גם לתת תשובה על מה היה וכך אולי ליצור תחושת ביטחון מסויימת.
ישנם מספר בעיות משפטיות, בהתקנת מצלמות באזורים המשותפים, גם כשמדובר בהסכמה כללית
להלן מספר בעיות שעלו.
