סיכום התקנת מצלמות ברכוש משותף היא סוגיה מורכבת התלויה במכלול שיקולים.
מהפסיקה עולה כי:
• התקנת מצלמות אינה נחשבת באופן אוטומטי לשימוש סביר ברכוש המשותף.
• יש צורך בהסכמת כל בעלי הדירות.
• מיקום המצלמות והיקף הצילום צריכים להימנע מפגיעה בפרטיות.
התקנת מצלמות בבניין מגורים הפכה לעניין שבשגרה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה בעקבות המלחמה. ישנה עלייה במודעות לביטחון אישי ולשמירה על רכוש, רבים מהדיירים מחליטים להתקין מצלמות במתחמי הבניין שלהם.
מצלמות אבטחה, מי זכאי לצפות ?
מהו הרוב הדרוש להתקנת מצלמות ?
האם ישנם חוקים ותקנים לגבי התקנת מצלמות בשטח המשותף?
הגישה לחומר המצולם תהייה רק למורשה מוסכם, אשר יידרש לעיין בחומרים תוך הקפדה על רישום מסודר של כל פעולה ופעולה, כנדרש בחוק אבטחת המידע סעיף 21 (4) 11(א).
בנוסף, יש לרשום נוהל ברור לצפייה בתמונות, כך שהמצלמות לא ישמשו למעקב אחר דיירים, והשימוש בתמונות ייעשה רק במקרים מוצדקים של גרימת נזק לרכוש.
מי רשאי לצפות בתכולת המצלמות?
נניח שאחד השכנים מתלונן שפגעו לו ברכב, ובאותה חנייה ישנה מצלמה, האם הוא רשאי לצפות בתכולה? האם ועד בית יכול למנוע ממנו לצפות במצלמה?
האם דיירים יכולים להחליט על דעת עצמם, ואולי אפילו על חשבונם להציב מצלמות בלובי הפונות ומצלמות כל אחד שנכנס ללובי ולמעלית?
בבית המשותף החלה נכונות של בעלי הדירות ו/או הנציגות להתקין מצלמות אבטחה, מתוך רצון להגן על רכושם הפרטי ו/או המשותף ולדאוג לביטחונם.
סוגיית מצלמות האבטחה מעלה מספר רב שאלות וברצוננו לסקור ולו בקצרה, מספר סוגיות בהקשר זה וזאת בסיוע של פסיקה עדכנית.
בתקופה האחרונה יותר ויותר בתים משותפים רוצים להתקין מצלמות אבטחה, כנראה שמעבר לביטחון המדומה שהם נותנים, הם מאפשר גם לתת תשובה על מה היה וכך אולי ליצור תחושת ביטחון מסויימת.
ישנם מספר בעיות משפטיות, בהתקנת מצלמות באזורים המשותפים, גם כשמדובר בהסכמה כללית
להלן מספר בעיות שעלו.
